אם יש משהו שחובה לנצל במדינת חמה כמו שלנו, זה את הימים הרבים שניתן לשבת בהם בחוץ. לישיבה בחוץ מאפיינים שונים מאוד מישיבה בתוך הבית, וכמובן שהם הולכים ומתחדדים בהתאם לרמת המתקנים (facilities). אבל האמת היא שזה לא משנה אם יש לכם בית עם מרפסת קטנה וצרה או מרפסת ענק שצופה לבריכה. בעזרת משחק עם הריהוט, ההצללה והאבזור, תמיד אפשר להפיק ממנה יותר.
הצל שלי ואני
שמשייה משמשת כאלמנט בסיסי להצללה. היא ניידת בקלות, וניתן באמצעותה ליצור צל היכן שרוצים. העובדה שניתן לסגור אותה ולשחק עם המיקום שלה מאפשרת גמישות ושליטה באור שנכנס הביתה. לעומתה הפרגולה, שמייצרת צל קבוע, מחשיכה את המרפסת וגם את החלל הפנימי הצמוד אליה.
מראה הפרגולה מעניק סכך מרשים מפני הגשם והגנה מפני השמש. פרגולות מגדילות את חזית הבית, ואף יוצרות תחושה של הרחבת החללים הפנימיים. ניתן לתלות עליהן מאווררים בקיץ ותנורים בחורף, שיעזרו להשיג טמפרטורה רצויה ועיצוב משודרג.
ריהוט
ריהוט גן, ולא משנה מאיזה חומר, חייב להביא בחשבון את קרני השמש הקופחות והגשם החזק שיגרום לשחיקה. בגלל האקלים הישראלי שמזמן לנו הרבה ישיבות בחוץ, אני רואה בישיבת גן שיקוף של ישיבה בסלון, ובהחלט משקיעה בעיצוב המרפסת כפינה מרכזית בבית.
הבד של ספות חוץ צריך להיות מרופד בבד עמיד למים, נוח לשליפה וכביס במכונה ביתית.
ספה על מרפסת צמודה לוויטרינה מאפשרת מראה של חוץ שלמעשה מגדיל את תחושת פנים הבית.
במרפסת צרה שולחן הסבה צר וארוך בסגנון שולחנות האבירים של ימי הביניים המאפשר ישיבה של הרבה אנשים בחוץ.
עיצוב הגינה
כמו בכל חדר בבית- אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. עששיות ונרות שנותנים אווירה, צמחייה שפולשת לאזור הישיבה, מנורות ואלמנטים נוספים – כל אלה בונים אווירה שעוזרת לבחור בחוץ גם כשהתנאים הם לא אופטימליים לכך.
דרך ארוכה עבר הישראלי הממוצע משנות ה70׳ וה80׳, אז היה מנפנף מעל קערת ברזל קטנה עם רשת וצולה בשר על פחמים. היום גריל חשמלי או גז או הוא כמעט בסיסי בבתים פרטיים ודירות עם מרפסות, וזה מחייב תכנון של מיני-מטבח במרפסת: כזה עם כיור, משטח עבודה נוח ומקום לאחסון. אם כל זה מגיע גם עם כוס יין ונוף לים – אין מה להתלונן.
